מה ראו המשקיעים הזרים בבורסה בתל אביב שהמקומיים לא ראו?

השבוע שאחרי הבחירות לכנסת היה אחד הקשים של הבורסה בתל אביב השנה. המדדים רשמו ירידות, השקל נחלש, ואי-הוודאות הפוליטית רק גדלה. ודווקא אז, לפי סקירה של יחידת המחקר של הבורסה, המשקיעים הזרים קנו מניות בתל אביב בהיקף נטו של כ-894 מיליון ₪. הנתונים מתייחסים לתקופה שבין 28 באוקטובר, יום המסחר הראשון אחרי הבחירות, לבין 4 בנובמבר.

מה הזרים קנו

כ-630 מיליון ₪ מתוך הסכום, יותר משני שלישים, הלכו לענפי הפיננסים:

זה הפרט המעניין. בנקים וחברות ביטוח הם הענפים הכי חשופים למצב המשק הישראלי: לאשראי, לנדל"ן, לריבית ולתקציב המדינה. ניסן אברהם, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה, ציין שהזרים קנו "בעיקר לסקטור הפיננסי החשוף במידה רבה להתפתחויות במשק המקומי", וזאת למרות הירידות, היחלשות השקל ואי-הוודאות הפוליטית.

מה עשו המשקיעים המקומיים

הגופים המוסדיים, כמו קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, הלכו לכיוון ההפוך בפיננסים. בסך הכול הם רכשו מניות בכ-100 מיליון ₪ נטו, אבל:

• מכרו מניות בנקים בכ-137 מיליון ₪
• מכרו מניות ביטוח בכ-111 מיליון ₪
• מכרו מניות שירותים פיננסיים בכ-38 מיליון ₪
• קנו מניות טכנולוגיה בכ-380 מיליון ₪
• קנו מניות נדל"ן ובנייה בכ-106 מיליון ₪

קרנות הנאמנות, שמנהלות את הכסף של הציבור הרחב, מכרו מניות בכ-470 מיליון ₪ נטו, מתוכם כ-171 מיליון ₪ בביטוח. קרנות הסל רכשו בכ-43 מיליון ₪ נטו.

שינוי כיוון חד

כדי להבין עד כמה הנתון חריג, צריך להסתכל על השנה שלפני הבחירות. לפי נתוני הבורסה שפורסמו באוקטובר, מינואר עד ספטמבר 2026 רכשו הזרים מניות בתל אביב בכ-2.7 מיליארד ₪ נטו, לעומת כ-8.9 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה ב-2025, ירידה של כמעט 70%. בספטמבר לבדו הם קנו בכ-70 מיליון ₪ בלבד. במניות הבנקים הם היו מוכרים נטו: כ-4.9 מיליארד ₪ בתשעת החודשים הראשונים של השנה.

ובשבוע אחד אחרי הבחירות, הם קנו כמעט 900 מיליון ₪. בבורסה הדגישו שמדובר בשינוי מגמה מובהק לעומת מערכות הבחירות בשני העשורים האחרונים.

מה קרה לסיכון של ישראל

לפי הסקירה, מרווח ה-CDS של ישראל לחמש שנים, מדד שמשקף כמה המשקיעים בעולם רואים את ישראל כמסוכנת, עלה בכ-6 נקודות בסיס בחודשיים שלפני הבחירות, ונשאר גבוה גם אחרי התוצאות. במערכות בחירות קודמות הוא ירד בממוצע (חציון) בכ-2.5 נקודות בסיס אחרי הבחירות. כלומר, השווקים עדיין מתמחרים אי-ודאות גבוהה.

איך מסבירים את הפער

בכתבות שפורסמו הוצעו כמה הסברים, ואף אחד מהם לא ודאי:

• לפי אחת ההערכות, הזרים ניצלו את הירידות כדי לקנות מניות בנקים וביטוח, מתוך תפיסה שהפחד המקומי יוצר מחירים נמוכים.
• יש מי שתיארו את הרכישות בענפים התלויים במשק הישראלי כ"הבעת אמון מפתיעה".
• מנגד, יש מי שמזכירים שהנתונים לא בהכרח מלמדים על שינוי ארוך טווח. מדובר בשבוע אחד בלבד, ובסכומים קטנים יחסית לשווי השוק.

חשוב לזכור גם את מה שקרה אחרי התקופה שנמדדה. ב-5 בנובמבר, יום אחרי סיום המדידה, נרשמו בבורסה ירידות חדות נוספות, וב-6 בנובמבר המדדים עלו בכ-3%. הנתונים על הזרים לא כוללים את הימים האלה.

על המקור

נתוני הרכישות מגיעים מסקירה אחת של יחידת המחקר של הבורסה בתל אביב, שהיא הגוף שמרכז את נתוני המסחר לפי סוגי משקיעים. הנתונים פורסמו בכמה כלי תקשורת, וכולם מתבססים על אותה סקירה. נתונים רשמיים מלאים לחודש נובמבר יתפרסמו בהמשך.